
אריאן-5: הבאג (כנראה) המפורסם ביותר
הבאג הזה כונה "הנורא שבכל הזמנים".
לא בטוח שעדיין נכון להתייחס אליו כך לאחר הכשלונות במטוסי בואינג-737 בשנים האחרונות, אבל בלי ספק, הוא נכנס ל"שלושת הגדולים".
שורת קוד אחת, חשודה בפני עצמה (המרת טיפוסים נבזית משהו), גרמה לפיצוץ משגר הלוויינים החדש 37 שניות בלבד לאחר ההמראה.
קוד לגאסי, שעבד בהצלחה במערכת הקודמת "אריאן-4", עשה את דרכו למערכת החדשה מבלי שינתחו אותו מחדש. הקוד (בשפת עדה), המיר את ערך המהירות האופקית של הרקטה מטיפוס Float64 לטיפוס Int16.
זה עבד מצויין באריאן-4 — פשוט מכיוון שערכי המהירות היו נמוכים יותר והיו ניתנים לייצוג ב-16 ביט.
כאשר אותו קוד רץ על המערכת החדשה והחזקה יותר, אריאן-5 — המהירות כבר היתה גבוהה מכדי להתאים ל-16 ביט. לכן, כאשר נעשתה ההמרה, המעבד הדליק את דגל ה-overflow. לא נעשתה בדיקה לגבי התאמת הגודל; בנוסף, לא הוגדרה במערכת שגרה לטיפול בחריגות מהסוג הזה. התוצאה היתה קריסה של מערכת הניווט, וקריסה דומה של מערכת הגיבוי שלה.
חקירת הבאג הזה שינתה באופן דרמטי את ההתייחסות להנדסה נכונה של תוכנה.
When we talk about software today, we should know that its importance is now at the very end of the spectrum of different technologies used.
